מסימני הסתיו בלבנט: חם. בתחזית אומרים שתהיה סופה. ביום שישי באמת יורד גשם בין 11:00 ל-11:23. ואז שוב נהיה חם. לאט לאט (לאט) איכשהו הגיע הרגע שבו חולצה קצרה היא כבר לא באמת אופציה, והשורות בארון דורשות ריענון. הבגדים שבתמונות קיבלו ממני "יאללה ביי" בתהליך, עוד על כך בהמשך.
המעודכנות שבבנות האדם כבר מזמן התארגנו על מלתחה מינימליסטית שיש בה לא יותר מ- 33 פריטים לעונה. איך הן עושות את זה?
ברור לי מה הן לא עושות, הן לא שופכות על עצמן קפה בדרך לעבודה. פשוטת-עם שכמוני, אם תקראו לארון שלי "קפסולה" הוא לא יענה לכן. אבל בחורה יכולה לשאוף גבוה, ובינתיים אימצתי מכל ההייפ המינימליסטי מנהג חיובי אחד, שעוזר לי במיוחד בחילופי העונות בארון: ל-ה-י-פ-ר-ד.
/////
בלה-בלה-בלה, את כבר יודעת את הכללים:*
היפרדי מכל פריט שלא לבשת השנה או שלא כיף לך לראות – לא משנה כמה הוא עלה או מה ההיסטוריה שלכם ביחד.
אם את לא בטוחה – העבירי לצינון במדף "התלבטות" לעוד עונה, רק כדי שתוכלי להיפרד ממנו בסינון הבא.
/////
בחני את עצמך
הוצאת מהארון שלך שקית מלאה בגדים במצב טוב. את:
- מפרגנת – שומרת לחברה כדי שתבדוק אם היא רוצה משהו (ואז כשאתן קובעות – שוכחת לתת לה. וחוזר חלילה. היא תראה את זה אולי בעוד שנתיים).
- חברתית – משאירה במיכל לאיסוף בגדים / בסניף של ויצ"ו.
- יזמית – מציעה אותם למכירה ברשת או בחנות יד שנייה.
/////
דוגמה אישית
כראוי לדחיינית מקצועית, ביצעתי בינתיים רק סינון ראשוני של המקרים הברורים.
— סלחי לי מארי קונדו! אם אוציא הכל בבת אחת לאמצע החדר, זה יישאר שם עד אביב 2023—
אלה כמה מפריטי הקיץ שמצאו ייעוד חדש, שאינו כולל התנחלות בארון שלי:
- שמלת מידי מאסוס עם כפתורים בחזית. כבר לפני כמה עונות היא הייתה קצת "צפופה" עלי, ובלבישה האחרונה עלה חשש שהכפתורים יתעופפו ויגרמו נזק לצד ג'. אומרת לעצמי שזה בבירור מקרה של בגד מתכווץ ולא של ירכיים מתרחבות.
- שמלת מיני בגזרה רחבה של MUJI. אמנם הדפס המשבצות שלה הוגדר עכשיו כטרנד, ויש לה כפתורים חמודים בגב. אבל בזכות הגזרה הרחבה היא שימשה אותי בתקופות הריון, ורק המראה שלה מזכיר לי עכשיו בחילות בוקר וקרייבינג לחמוצים.
- חצאית קומות עד הברך עם דוגמת חיתוכי לייזר מקאלה. פעם היא גרמה לי להרגיש אלגנטית. היום היא גורמת לי להרגיש כמו דודה. היי שלום.
- שמלת מקסי של המותג המנוח אווה מנדלבאום**. לא לבשתי אותה הרבה זמן, בעיקר בגלל הגב החשוף שלה. כנראה חיכיתי ליום שבו לא יתחשק לי להישען.
- גופייה עם פאייטים ממנגו. גררתי אותה משנה לשנה רק כי אין משהו רע להגיד עליה. זו לא את, זו אני.
/////
בתמונה למעלה, מונחות על כורסה: שתי גופיות מקאלה (היה לי רומן עם הרשת הזו לפני כמה שנים) וטי-שירט שנקנתה ביריד מעצבים, אך התווית שלה לא מנדבת מידע לגבי המעצב/ת.
זכרי: פחות זה יותר! יותר מקום לבגדים חדשים 🙂
*כללים נוצרו כדי שיפרו אותם: אני שומרת את סנדלי החתונה שלי, למרות שלא נעלתי אותם מאז 2008.
** במקום אווה מנדלבאום, המעצבים נועם צוקר ומיכאל ספרר הקימו את Wonderful warehouse. קניתי שם חולצה מגניבה, והיא בארון כדי להישאר.
אם בעקבות הפוסט הזה החלטת להיפרד מפריטים מיותרים, ספרי לי בתגובות!
בואי לעקוב אחרי הבלוג בפייסבוק
בכל שנה בשלב של החלפת הארון בין קיץ לחורף וההיפך אני מחשלת את עצמי רגשית ומכריחה את עצמי להיפרד מהבגדים שאני יודעת בבירור שלא אלבש יותר. ממש לא קל אבל בהחלט יעיל 🙂
צודקת, זה לא תמיד קל 🙂 כל הכבוד לך על הנחישות!
וואו לגמרי מזדהה, עשית לי חשק לעשות סדר בארון הבגדים 😜
יופי, בהצלחה!